What If I Told you / שצריך שני מבוגרים כדי להחליף חיתול וחולצה לתינוק אחד
A מורפיאוס - מה אם אגיד לך post.
שבע וחצי בבוקר, הכנסת את הילד לאוטו ואמרת "יאללה, בלי בלגן". הוא ישב, חגר, ואז הודיע שהנעל השנייה נשארה בבית. מה שנראה לך כמו יציאה בזמן הוא בעצם שלב ההתחלה של ההתארגנות. בסופר אתה מסביר לילדה בן חמש שהיום קונים רק מה שברשימה. היא מהנהנת בהבנה עמוקה. ארבע דקות אחר כך היא מחזיקה חטיף בצורת דינוזאור ומסבירה שהוא "ממש חלק מהרשימה, פשוט שכחת לכתוב". בשמונה בערב, אחרי שכולם התקלחו, נזכרים בפרויקט על החי במדבר שמגישים מחר בבוקר. הילד אומר שהמורה אמרה את זה "לפני חודש בערך", ואתה עומד מול הדפסת תמונה של גמל ומחפש דבק. אצל הרופא הילד שחולה כבר שלושה ימים מתאושש בדיוק בכניסה לחדר. הוא קופץ, מחייך ומספר בהתלהבות על ההפסקה. הרופאה מסתכלת עליך במבט מבין, ואתה מרגיש שצריך להתנצל. **איך זה התחיל:** התמונה לקוחה מהסרט "מטריקס" (1999), מסצנת הכדור האדום והכדור הכחול, שבה מורפיאוס (לורנס פישבורן) מציע לניאו לגלות את האמת. ב-2012 התחיל להתפשט המשפט "What if I told you" כדי לחשוף אמת שהצד השני עוד לא הבין. בפוסטים בעברית שומרים לרוב את השורה העליונה באנגלית, ואת הפואנטה כותבים בעברית למטה. **למה זה תפס:** הורים יודעים דברים שאף אחד לא סיפר להם לפני שהתחילו, ואין להם כוח להסביר אותם שוב. הממים האלה נותנים להם דרך להגיד את האמת בחיוך ובלי נאום. מורפיאוס מדבר בשקט ובביטחון, וזה בדיוק הטון שאחרי שנים של חיתולים, פירורים וברוקולי מתחשק להשתמש בו.